מאת עומרי פנסקי

הלילה בא

הלילה בא
עצמו עיניכם
ובואו למסע
– – – – – – – – – – – –
היום עבר חלף
והחושך אט ירד
הצבעים העזים שמילאו את היום
מתחלפים לגוונים רכים יותר
קולות קופצניים של משחק וצחוק
מפנים מקומם לרחשי הלילה השקטים
– – – – – – – – – – – –
נמו הגבעות וההרים
נמו גם הנחלים והימים
וחושך ערפילי צונן וקסום
מכסה לאט לאט את כל מאורעות היום
ומגלה את הירח הלבן הבוהק
ואת הכוכבים הצהבהבים המנצנצים
– – – – – – – – – – – –
שקט הס עוד מעט ונרדמים
שקט הס ואנו למסע לילי יוצאים
ובקריאה חרישית, שאין יודעים מאיפה ומאיכן הגיע
:הינשוף המה
“ל ע צ ו ם ע י נ י י ם “בבקשה
לעצום עיניים
לטיול הזה מספיקות
רק אוזניים
אמר זאת והתעופף
משאיר אחריו בת קול
של ענף מתפוקק ומשׁק כנף
ובעיניו של הינשוף
הגבעה מתמלאת בצבעים שלא נראו מעולם
ממבטו של שום אדם
ולכן מפה ועד האור הראשון
יהיה זה כמו בחלום
– – – – – – – – – – – –
פס מעוקל ורחב
נמתח עד האופק
ונקודות בצבעי אדום צהוב וירוק
המבצבצות בחושך
הינשוף עבר את הגבעה והגביה עוף
לעבר מה שנראה…
כמו כתם רחב עד אין סוף
וגבוה עד הענן
בצבעי סגול וכחול
אשר בוהקים בהילת הירח
את ההר עבר
מנמיך את מעופו הקטיפתי
ואל הנחל שם בין הואדיות
בקול רוגעה את המים הוא שומע
ורודים צוננים מלחששים
זורמים לאיטם ומפכפכים
בין ומעל הסלעים
ובהגיעו אל תחתית ההר
קול עדין הרעים
מקו החוף והגלים
אשר לו לוחשים
– – – – – – – – – – – —
לאחר שעבר כל זאת והתעייף
חזר לאותו ענף והתיישב
ובשנית המה
אך אף אחד אותו כבר לא שמע
כי כולם ישנים שינה עמוקה
לילה טוב וחלומות נעימים
ליל מנוחה
ושינה מתוקה מתוקה מתוקה
וערבה


Leave a comment